Vayedaber

תַּנִּי הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אִם כֵּן לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִלָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתוך דבר של תורה. ולא לצאת ידי חובת ק''ש והלכך כשיגיע זמן ק''ש צריך לחזור לקרותה לצאת ידי חובתו:

אם כן למה קורין אותה בבהכ''נ. בעוד שהוא יום:

קודם לכן. קודם צה''כ:

הלכה: מֶאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. אֲנָן תַּנִּינָן מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכֵל בִּתְּרוּמָתָן. תַּנִּי רִבִּי חִיָּיא מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת. וְתַנִּי עֲלָהּ קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. 1b אִיתָא חָמֵי מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכֵל בִּתְּרוּמָתָן יְמָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת שָׁעָה וְתַרְתֵּי לֵיְלִיָּא הוּא. וְאַתְּ אָמַר קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּפְתָּר בְּאִלֵּין כּוּפְרָנַיָּא דְקִיקַיָּא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא יְמָמָא דְצָדִי לוֹן מִקַּמֵּי חַיּוּתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דצדי לון מיקמי חיותא. לפי שכבר מוכן להם מקודם צרכי מזון הסעודה וממהרין לאכול ובסוף היום יכולין ליכנס לסעודתן בלילי שבת:

גמ' אנן תנינן. במתני' משעה שהכהנים וכו' סתמא וליכא תנא במתני' דפליג עלה בהתחלת זמנה:

תני ר' חייא. בתוספתא ריש מכלתין דאיכא דפליגי בהא דגרסינן שם מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים:

ותני עלה קרובים דבריהם להיות שוין. אף על גב דלאו חד שיעורא ממש הוא מכל מקום קרובין דבריהן להיות שוין דזמן דבני אדם בערבי שבתות אינו כל כך רחוק מזמן דכהנים מותרין לאכול בתרומתן:

איתא חמי. ומתמה הש''ס עלה בא וראה מאי האי דקאמר הא משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן יממא הוא ועם כוכביא הוא כלומר מיד אחר סוף היום ועם צאת הכוכבים שהוא התחלת הלילה ואלו משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן. בלילי שבת מאוחר הרבה הוא דכבר שעה ותרתי בליליא הוא והיכי את אמר קרובין דבריהן להיות שוין:

תיפתר. הא דקאמר משעה שבני אדם נכנסין לאו בכל בני אדם קאמר אלא דאיכא אינשי דאכלי בהאי שעתא כגון באילין כופרניא דקיקייא. באלו בני כפרים הקטנים שאין להם מלאכה כל כך ויש להן פנאי להכין סעודתן מבעוד יום:

דאורחיהן מסתלקא עד דהוא יממא. כלומר שדרכן להסתלק ממלאכתן בעוד היום גדול וזמן התחלת סעודה שלהם מקודם הוא:

רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה סָפֵק בֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ סָפֵק לֹא בֵּרַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּלְוַאִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת. סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא נִישְׁמְעִינָהּ מֵהֲדָא הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְקוֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת. הֲדָא אָֽמְרָה סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא צָּרִיךְ לִקְרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וקודם לכן לאו ספק הוא. כלומר וכי ספק לאו בכלל קודם לכן ג''כ הוא שהרי אם קרא בין השמשות נמי קודם לכן הוא וזהו ספק מיקרי דמספקא לן אם יום הוא ולא יצא או לילה הוא ויצא ואפ''ה את אמר דצריך לחזור ולקרותה בזמנ' דהא לא יצא ידי חובתו קתני וא''כ הדא אמרה דה''ה ספק קרא ספק לא קרא דצריך לקרות:

נשמעינה מן הדא. ברייתא דלעיל:

ספק קרא ספק לא קרא. אלא הא דקמיבעיא לן אם הספק הוא בק''ש אם קרא או לא מהו שיקרא מספק מי נימא הואיל וק''ש מדאורייתא דינה כברכת המזון או דילמא מכיון שיכול לצאת י''ח בפסוק ראשון לבד אינו צריך לחזור ולקרות כולה מספק:

ודלא כר' יוחנן וכו'. וטעמיה לפי שאין תפלה מפסדת ולדידיה אם ספק הוא לו צריך שיתפלל שהרי אינו מפסיד בזה:

ספק התפלל. וכן בספק התפלל או לא פשיטא לן לאידך גיסא שאל יתפלל מספק מכיון דתפלה מדרבנן היא:

צריך לברך. לפי שברכת המזון מן התורה כדכתיב ואכלת וגו' וכלומר בהא פשיטא לן דאפי' מספק צריך שיברך:

סִימָן לְדָבָר צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָּה לְדָבָר זֵכֶר לְדָבָר וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּֽרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּכְתִיב וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סימן לדבר וכו'. כמו גופה הא דתנינן בתוספתא דלעיל ומסיים שם ואע''פ שאין ראיה לדבר וכו' משום דקרא לאו לענין ק''ש משתעי:

כַּמָּה כוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם סָפֵק לַיְלָה. שְׁלֹשָׁה וַדַּאי לַיְלָה. שְׁנַיִם סָפֵק וְהָֽכְתִיב עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אֶלָּא מִיעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם. קַדְמִיָּא לָא מִתְחַשֵּׁב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קדמייא לא מתחשב. הכוכב הראשון שהוא ודאי יום לא קחשיב ליה ועד צאת הכוכבים דקאמר אשנים האחרונים הוא דקאי:

והכתיב עד צאת הכוכבים ולא מיעוט כוכבים שנים. בתמיה כלומר והלא מיעוט כוכבים אינו אלא שנים וקרי להו לילה והיכי קאמרת דשנים ספק:

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָאָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם לַיְלָה. וְלֵית לֵיהּ סָפֵק. אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני אית ליה ספק. ובהא הוא דפליג אתנא דבריית' דלעיל דקחשיב שנים לספק ואלו לדידיה לא מיחשב ספק אלא בין כוכב ראשון לבין כוכב שני:

ולית ליה ספק. בתמיה והא אנן תנן ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אלמא דלכ''ע איכא בין השמשות שהוא ספק ומ''ט לא קחשיב ליה:

הֲדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין דְּלֵית אוֹרְחַתְהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא. בְּרַם בְּאִילֵּין דְּאוֹרְחָהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וּבִלְחוּד דְּיִתְחַמּוּן תְּלָתָא כוֹכָבִין בַּר מִן הַדָּא כוֹכָבָתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין וכו'. כלומר דר' יוסי בר בון בא להוסיף ולפרש דלא תימא דג' כוכבים דמחשבינן לילה בהדי כוכב הראשון הוא דהא ליתא שהרי כוכב א' ודאי יום הוא ואנן לא משערינן באלו הכוכבים שדרכן להיות נראין ביום והלכך קאמר דבלבד שיהו נראין ג' כוכבי' חוץ מן הדא כוכבתא קדמייתא שאינו מן החשבון של הג' כוכבים דמחשבינן להו לילה:

הדא דתימר. והא דמשערינן בהכוכבים כדאמר לעיל דוקא באילין כוכבים שאין דרכן להתראות ביום אבל באלו שדרכן להיות נראין ביום לא משערין בהון כלל:

רִבִּי יוֹסֶי בַּר בּוּן בָּעֵי אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה ב̇ כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנִים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה נפשך וכו'. כלומר דהדר פשיט ליה דאוף הכא מיחייב ממ''נ דאם זה יום וכו' וא''כ לעולם איכא צירופא לחיובא וכגון דעשה בשתיהן בתחילת בין השמשות או בסופו דהכא לא שייך לומר שעשה כל בין השמשות:

ראה שני כוכבים בע''ש. זו בעיא אחריתא ובדרך את''ל מתפרשא דאת''ל בהאי קדמיתא מתחייב ממ''נ מכיון דבכל חדא וחדא שיעור מלאכה הוא דעביד ואם זה יום וכו' מיהו לענין צירוף קמבעיא לן אם בבין השמשו' של ע''ש קצר כחצי גרוגרת וחזר וקצר באותו העלם בשחרית בשבת כחצי גרוגרת וחזר וקצר כחצי גרוגרת באותו העלם במ''ש מהו מי אמרינן מכיון דבכל בין השמשות לא עשה אלא כחצי שיעור לא מצרפינן חצי גרוגרת של שחרית בהדי כל חדא מינייהו דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא דכי מצרפת לה בהדי חצי גרוגרת של ע''ש אמרינן שמא יום הוא ואי מצרפת לה בהדי של מ''ש אמרינן שמא לילה הוא או דילמא דהואיל ומ''מ איכא שיעור חיובא הכא בצירוף דממ''נ או בהאי מצטרף או בהאי מצטרף מיחייב הוא:

מה נפשך. כלומר דהש''ס פשיט ליה דלאו כהתראת ספק מחשבינן לה דאם הראשונים יום הן וכו' וממ''נ חייב הוא או על המלאכה שעשה בע''ש או על שעשה במ''ש וכגון שעשה מלאכה כל בין השמשות בשתיהן:

אין תימר שנים ספק. א''כ ממתה איכא למיבעי בראה ב' כוכבים בע''ש והתרו בו מספק אל תעשה מלאכה שמא לילה הוא ועשה מלאכה ושוב ראה ב' כוכבים במ''ש והתרו בו מספק שמא יום הוא ועשה מלאכה מהו אם כהתראת ספק הואי או לא:

בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה פָּטוּר. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה 2a מְלָאכָה מֵבִיא חַטָּאת. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה פָּטוּר.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source